מסע למקורות התרבות העברית והמושבות החקלאיות באוקראינה

יצא הפרסום הרשמי אודות המסע לאוקראינה. אל המקום בו קמה לתחייה התרבות העברית. הנה הקישור: http://www.gavisho.com/?p=334 סיפורן של פרשיות נבחרות מתולדות עמנו, יוצרים ויצירות מ"ארון הספרים היהודי": הבעש"ט, לוי יצחק מברדיצ'ב, ר' נחמן מברסלב, אצ"ג, עגנון, ברנר, שלום עליכם, וגם ביאליק, טשרניחובסקי, זעירא, אורלנד, שלונסקי, איציק מאנגר ועוד רבים רבים.   פרק מיוחד יינתן ל"מושבות היהודיות החקלאיות" בפלך חרסון (שדה מנוחה ונהר טוב). במסע ישתתפו צאצאים לאותם מתיישבים, שסיפוריהם יחברו אותנו לחיים שפעמו שם עד 1941.              * מדריכה, תחיה תמרי, (שדה אליהו) מתמחה בטיולים בעקבות העולם היהודי של מזרח אירופה. * מדריך אורח, עפר גביש (יפתח), מנחה שירה וטיולים מזמרים. נצר למושבות. * עדות משפחתית, עופר אבידוב (נהלל), מורה דרך ומרצה. נצר למושבות.

מאין בא הביטוי "צימרמן"? פרידה מעזריה אלון

ממש בשעה זו שאני משחרר דיוור זה, יוצא לדרכו מסע ההלוויה של עזריה אלון. במשך שנים טיילתי עם עזריה, התארחתי באירועים שבהם סיפר, שוחחתי איתו, וגם שרתי איתו. לעזריה היה קול רם ומתגלגל, בשירתו היה מקפיד על ח' ו-ע' גרוניות, מה שעוד הוסיף לרושם הרב שהותיר. עזריה היה חובב זמר עברי וגם תרם לו. כמובן בשירתו ובהקניית מקום נכבד לזמר בכל אירוע שלקח בו חלק, בכל טיול ומחנה. אך בנוסף, עזריה כתב מילים לעשרות שירים, לרובם לחנים מוכרים שעליהם "הלביש" את סיפורי המקום. שירים רבים נצררו בשלוש חוברות מרתקות בשם "מופים וחופים" שלא פעם מצאתי דווקא בהן משהו שחיפשתי. אחד השירים שעזריה סייע בפיצוח סיפורו היה השיר "צימרמן" שממנו בא הביטוי המתאר שירה שבה המילים לא מסתדרות על הלחן. בגיל 94 הוקלט עזריה באתר זמרשת, בביצועו את השיר רב הבתים והמצחיק הזה. לחצו על הקישור, קראו את השיר והאזינו לעזריה מבצע אותו: http://www.gavisho.com/?p=232 סוף דבר - השתתפתי בכמה סדרי טו בשבט שעזריה לקח בהם חלק, האחרון בשנה שעברה מטעם מרכז יובלים בקיבוץ הגושרים, (הנה בתמונה המצורפת במרכז, המנחה, אורי הייטנר). השנה נעדר עזריה מן הסדר ואיחלנו לו מרחוק שבשנה הבאה ניפגש שוב, אבל.... יהי זמרו ברוך!

אם ציפורים אינן שרות... אנחנו נשיר

הזדמנה לי חוויה מיוחדת מאד. במסגרת צילומים לפינה חדשה בטלויזיה יצאתי עם יורם טהרלב לפתח תקוה ומקורות הירקון, בעקבות הבלדה על יואל משה סלומון. הנה כאן אנחנו באתר שבו התיישבו ה"ירקונים" ושאודותיו אמר הרופא מזראקי: "אם ציפורים אינן שרות המוות פה מולך, כדאי לנוס מפה מהר הנה אני הולך". מסתבר שיורם טהרלב לא הכיר את הנקודה ובהחלט התרגשתי להיות איתו שם לראשונה וממש לשיר את השיר. הנה הקליפ הישן והטוב של השיר מתכנית לול המיתולוגית: http://www.youtube.com/watch?v=7ayGnUnhgyA למעוניינים באתר המדויק (מקום טיולים מופלא!) כתבו אלי במסר מכאן.

איך (כמעט) הופעתי עם סגנית אקס פקטור

לפני כמה חודשים, עוד בטרם הפציע אקס פקטור לעולמנו, הוזמנתי להנחות מועדון זמר צנוע באצבע הגליל. היה זה מופע שגם תקציבו צנוע וחיפשתי זמרת צעירה, בראשית דרכה, שתוסיף צבע לערב, כמובן ללא שכר. אמרו לי ש"יש אחת בקרית שמונה שרה נהדר. עדן בן-זקן", וכהוכחה לנהדרותה הוסיפו: "והיא עברה את המיונים לאקס פקטור". לא ידעתי מה זה האקס הזה, אבל הנהנתי בראשי כאומר: "נו, טוב, ודאי, מכיר, באמת נחמד". התקשרתי לעדן, היא ענתה מיידית (אמרנו "בראשית דרכה") שוחחנו, שאלתי מה היא אוהבת לשיר והיכן כבר הופיעה, ובצנעה אמיתית ענתה לי "וגם עברתי את המיונים לאקס פקטור" (הנהון טלפוני מצדי להפגנת התמצאות) והוסיפה "דוקא הולך לי לא רע". הרהור טורדני חלף בי אודות האלפים שעברו שלב זה של "התקבלתי והולך לי לא רע", ועברנו לתכל'ס, כסף לא יהיה בערב הזה ("כן זה בסדר גמור") והתאריך? אוף, משהו לא מסתדר. אולי חזרות לאקס פקטור, "נו, מילא, עוד נספיק לשיר יחד באירועים הבאים". נדמה לך! - זועקת ההיסטוריה בפני - נראה אותך מארח את הילדה הזו באירוע הבא שלך! נו, טוב, לפחות אני יכול לומר ששוחחתי בטלפון עם סגנית אקס פקטור.

על שיר שהלחין פצוע אנוש מקרב נבי יושע, שניצל בידי מעפיל שאך זה שוחרר מקפריסין.

ביום שישי נכחתי בטקס חנוכת "מוזיאון הרעות" במצודת הכ"ח, היא נבי יושע, את הקמת המוזיאון המרשים יזם יהודה דקל שלחם באזור ואיבד כאן רבים מחבריו. אחד הפצועים אנושות בקרב היה אמנון בן יהודה. למרות שהוגדר כחסר סיכוי, הובא למושב הסמוך רמות נפתלי וטופל במסירות במשך שלושה ימים. אחר כך עבר ניתוח ראש מסובך, הראשון מסוגו במדינת ישראל, את הניתוח ביצע רופא שאך זה שוחרר ממחנה המעצר בקפריסין. אמנון ניצל ועם השנים יצא להמשך הריפוי בארה"ב שם גם נשאר לחיות. בשנת 1988 הגיע אמנון לטקס האזכרה השנתי במצודת כ"ח והתבקש על ידי המארגנים לקחת חלק באירוע ולקרוא שיר של אלתרמן. זהו שיר מצמרר על פצוע שחברו לא עוזב אותו גם תחת האש. או אז התעורר המוסיקאי שבאמנון והוא הלחין את השיר. באחרונה גילה את הלחן המלחין והמעבד שלומי ברק שכתב לו עיבוד וביצע אותו בטקס עם מקהלת רונדו. אלא שההתרגשות גדלה שבעתיים כאשר מן הקהל עלה ובא אמנון בן-יהודה בן ה- 84 שהגיע במיוחד מארה"ב, ושר יחד עם המקהלה את הבית הראשון של השיר. צירוף ישראלי מדהים! בתמונה, אמנון בן יהודה, בין שלומי ברק ואני. הנה קישור להקלטת מקהלת רונדו המבצעת את השיר "לא אשכח זאת רעי". מילים: נתן אלתרמן, לחן: אמנון בן-יהודה, עיבוד וניצוח: שלומי ברק. http://pod.icast.co.il/7b0d241f-eba9-427c-876c-9e09e4c2de8c.icast.mp3 לא אשכח זאת רעי איך על גב נשאתני ותזחל אתי הר וגיא לא אשכח לך זאת איך למות לא זנחתני בחבקי צווארך כחבקי את חיי הנה לילה רעי הניחני הפעם. הנה לילה רעי הניחני וברח כי מכות רקותי כי הלב הולם פעם כי השמש, השמש עלי לא יזרח. הישבע רק רעי אם יש יום ותנוח ועברת ביתי מה תאמר שם כזאת הוא רדף הבלים והיה רועה רוח אבל מת כמו איש היודע עשות. עד הבוקר רעי לא תקום בי עוד רוח אך עד בוקר אני לא אשכח לך זאת.

זמזמם את החיים מהסוף להתחלה

גם השבוע מזמינכם להאזין לפינתי בתכנית העונג השישי של שמעון פרנס. ומאחר וכמובן לא אוכל להביא כאן הקלטת הפינה, ואפילו לא אגלה מהו השיר התכלכל שאביא השבוע, אני מביא קישור לפינה הקודמת, שעסקה בשיר זמזם את החיים שכתב יוסי בנאי והלחין יאיר רוזנבלום, לשלישיית הגשש. בפינה תשמעו שיוסי בנאי השתמש בפועל "זמזם" כשלמעשה התכוון לאותה המילה אבל... מהסוף להתחלה. הנה הקישור: http://www.gavisho.com/?p=327