לפני כמה חודשים, עוד בטרם הפציע אקס פקטור לעולמנו, הוזמנתי להנחות מועדון זמר צנוע באצבע הגליל. היה זה מופע שגם תקציבו צנוע וחיפשתי זמרת צעירה, בראשית דרכה, שתוסיף צבע לערב, כמובן ללא שכר. אמרו לי ש"יש אחת בקרית שמונה שרה נהדר. עדן בן-זקן", וכהוכחה לנהדרותה הוסיפו: "והיא עברה את המיונים לאקס פקטור". לא ידעתי מה זה האקס הזה, אבל הנהנתי בראשי כאומר: "נו, טוב, ודאי, מכיר, באמת נחמד".
התקשרתי לעדן, היא ענתה מיידית (אמרנו "בראשית דרכה") שוחחנו, שאלתי מה היא אוהבת לשיר והיכן כבר הופיעה, ובצנעה אמיתית ענתה לי "וגם עברתי את המיונים לאקס פקטור" (הנהון טלפוני מצדי להפגנת התמצאות) והוסיפה "דוקא הולך לי לא רע". הרהור טורדני חלף בי אודות האלפים שעברו שלב זה של "התקבלתי והולך לי לא רע", ועברנו לתכל'ס, כסף לא יהיה בערב הזה ("כן זה בסדר גמור") והתאריך? אוף, משהו לא מסתדר. אולי חזרות לאקס פקטור, "נו, מילא, עוד נספיק לשיר יחד באירועים הבאים".
נדמה לך! - זועקת ההיסטוריה בפני - נראה אותך מארח את הילדה הזו באירוע הבא שלך!
נו, טוב, לפחות אני יכול לומר ששוחחתי בטלפון עם סגנית אקס פקטור.
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה