כפי שכבר סיפרתי כאן, המשורר יוסי גמזו ממשיך לכתוב ולפרסם כל העת. הנה שיר שביקשני לפרסם בשמו ברשת:
אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לָהֶם הַכֹּל
כָּל שְבִיב-חַיִּים, כָּל נְשִימָה שֶבָּנוּ
לְאֵלֶּה שֶיָּצְאוּ לַקְּרָב הַהוּא עַל רַגְלֵיהֶם
וְשֶחָזְרוּ הַבַּיְתָה בְּאָרוֹן
וְשוּם מִלָּה, שוּם הֶגֶה וְשוּם קוֹל
מִלְּבַד אוֹתָם צְלִילִים שֶבָּם הֻטְבַּעְנוּ
בַּחֹשֶךְ הַנּוֹרָא הַזֶּה שֶל בְּכִי יָקִירֵיהֶם
לֹא יִגְבְּרוּ עַל חֶנֶק-הַגָּרוֹן.
וְאֶת הַחוֹב הַזֶּה שוֹבֵר-הַלֵּב
לְאֵלֶּה שֶיִּשָּאֲרוּ לָנֶצַח
יָפִים וּצְעִירִים כְּמוֹ הַיָּפוֹת בְּתִקְווֹתֵינוּ
וּכְמוֹ הַחֲלוֹמוֹת שֶהֵם חָלְמוּ,
שֶכָּל מָה שֶהָיָה בָּהֶם לִבְלֵב
כְּמוֹ תֹם אַהֲבָתָם שֶרַק הֵנֵצָה
אַף פַּעַם לֹא נוּכַל לָהֶם לִפְרֹעַ עַד מוֹתֵנוּ
כִּי שוּב לִבּוֹתֵיהֶם לֹא יַהֲלְמוּ.
הָאָרֶץ הַיָּפָה, הַמְּיֻסֶּרֶת, שֶדְּרָכֶיהָ
מְלֵאוֹת כְּאֵב וַאֲבִיבָהּ קָצָר
יוֹדַעַת כִּי הָיוּ הֵם הַיָּפִים שֶבֵּין פְּרָחֶיהָ
מִזַּן שֶעוֹד כָּמוֹהוּ לֹא נוֹצַר
וְהִיא חוֹרֶטֶת עַל לִבָּהּ וְלֹא רַק עַל קְבָרֶיהָ
בְּשֵן וּבְצִפֹּרֶן אֶת שְמוֹתָם
שֶל אֵלֶּה שֶלָּהֶם הִיא כָּאן חַיֶּבֶת אֶת חַיֶּיהָ
וְשֶאַף פַּעַם לֹא תִשְכַּח אוֹתָם.
אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לָהֶם הַכֹּל,
אֶת עֶצֶם הַקִּיּוּם, אֶת אוֹר הַשֶּמֶש
וּתְכֵלֶת הַשָּמַיִם הַפְּרוּשִׂים עַל אֶרֶץ זֹאת
שֶרַק תּוֹדוֹת לָהֶם וּגְבוּרָתָם
עוֹד שוּם רָקֵטוֹת לֹא יוּכְלוּ לִסְקֹל
קְשִי-עֹרֶף שֶל אֻמָּה חָיָה, נוֹשֶמֶת
בְּאֹמֶץ שֶזָּכִינוּ בּוֹ לִצְפּוֹת וְלַחֲזוֹת
רַק בִּזְכוּתָם וְאֵלֶּה שֶכְּמוֹתָם.
אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לָהֶם הַכֹּל
וְעִם הַחוֹב הַזֶּה שֶאֵין שוּם סוֹף לוֹ
נִחְיֶה תָמִיד בָּאוֹבֶר-דְּרַאפְט שֶל בַּנְק-הַגַּעֲגוּעַ
שֶלֹּא יַשְלִים לָעַד עִם חֶסְרוֹנָם
וְלֹא נוּכַל בְּשוּם מִשְקָל לִשְקֹל
אֶת מָה שֶאִי אֶפְשָר שֶלֹּא לִכְסֹף לוֹ:
שֶיּוֹם בְּיוֹם נִלְמַד בְּדַם לִבֵּנוּ הַפָּגוּעַ
לִהְיוֹת כָּאן רְאוּיִים לְקָרְבָּנָם.
הָאָרֶץ הַיָּפָה, הַמְּיֻסֶּרֶת, שֶדְּרָכֶיהָ
מְלֵאוֹת כְּאֵב וַאֲבִיבָהּ קָצָר
יוֹדַעַת כִּי הָיוּ הֵם הַיָּפִים שֶבֵּין פְּרָחֶיהָ
מִזַּן שֶעוֹד כָּמוֹהוּ לֹא נוֹצַר
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה